רש"ש על סנהדרין ק״ה א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סנהדרין ק״ד ע״ב רש"ש על סנהדרין ק״ה ע״ב »

1 סנהדרין פתח ↗

דְּקָאָתֵי מִיהוּדָה. ״מוֹאָב סִיר רַחְצִי״ – זֶה גֵּחֲזִי, שֶׁלָּקָה עַל עִסְקֵי רְחִיצָה. ״עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי״ – זֶה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי. ״עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי״ – אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם יָבֹא דָּוִד שֶׁהָרַג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וְהוֹרִישׁ אֶת בָּנֶיךָ גַּת, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה לוֹ? אָמַר לָהֶן: עָלַי לַעֲשׂוֹתָן רֵיעִים זֶה לָזֶה.

2 סנהדרין פתח ↗

״מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלִַים מְשֻׁבָה נִצַּחַת וְגוֹ׳״. אָמַר רַב: תְּשׁוּבָה נִצַּחַַת הֵשִׁיבָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַנָּבִיא. אָמַר לָהֶן נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה! אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁחָטְאוּ הֵיכָן הֵם? אָמְרוּ לוֹ: וּנְבִיאֵיכֶם שֶׁלֹּא חָטְאוּ הֵיכָן הֵם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲבוֹתֵיכֶם אַיֵּה הֵם וְהַנְּבִאִים הַלְעוֹלָם יִחְיוּ״. אָמַר לָהֶן: אֲבוֹתֵיכֶם חָזְרוּ וְהוֹדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ דְּבָרַי וְחֻקַּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת עֲבָדַי הַנְּבִיאִים וְגוֹ׳״.

3 סנהדרין פתח ↗

״וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ״ – אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: אָמַר לָהֶן נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה! אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יְכוֹלִין, יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּנוּ. אָמַר לָהֶם: יַסְּרוּ יִצְרֵיכֶם! אָמְרוּ לוֹ: ״אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ״.

4 סנהדרין פתח ↗

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, ״יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כׇּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים״. ״יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה״ – אֵלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, ״כׇּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים״ – אֵלּוּ פּוֹשְׁעֵי גּוֹיִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי נֶאֱמַר ״בְּכׇל גּוֹיִם״? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״כׇּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים״! אֶלָּא ״יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה״ – מַאן נִינְהוּ? ״כׇּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים״.

5 נדרים פתח ↗

רַבִּי יְהוּדָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי טַרְפוֹן. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן: הַיּוֹם פָּנֶיךָ צְהוּבִּין. אֲמַר לֵיהּ: אֶמֶשׁ יָצְאוּ עֲבָדֶיךָ לַשָּׂדֶה, וְהֵבִיאוּ לָנוּ תְּרָדִין, וַאֲכַלְנוּם בְּלֹא מֶלַח. וְאִם אֲכַלְנוּם בְּמֶלַח — כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ פָּנֵינוּ צְהוּבִּין.

7 רש"י על סנהדרין פתח ↗

מואב סיר רחצי - דוד דקא אתי ממואב:

1 גמרא אם יבא דוד כו' והוריש את בניך גת. נ"ל דשגרת לישנא דלעיל ק"ב בדרשת קרא דלכן תתני שלוחים על מורשת גת נקיט הכא:

2 שם והנביאים הלעולם יחיו וחזרו והודו כו'. כצ"ל ומה שבינתיים מסובבים בע"י:

3 שם ויסרו למשפט כו'. ארבב"ח כו'. גי' רש"י א"ר אבא בר כהנא:

4 שם ר' אליעזר אומר ישובו כו'. כצ"ל בי':

5 שם והיו צהובין זל"ז. עפירש"י ומזה תמהתי על לשון רש"י בפיה"ת בנשא בפסוק יאר ה' פניו אליך יראה לך כו' פנים צהובות אכן גם בגמרא מצינו לשון זה לשמוש שמחה בחולין ז' ב ובנדרים מט ב ובש"מ ועי' בערוך:

6 שם ומ"ד בא על אתונו היה כתיב הכא כרע שכב כו'. הגרי"פ גמגם בראיית פסוק זה והגר"א ז"ל משבש ליה ולע"ד הכוונה מפני שתפס לשון שכיבה אשר מצאנוהו גבי בעילה כדמסיק ולא רבץ כלישנא דיעקב ויחי והוא ע"ד שאמרו במ"ר בלק על אמרו כי התעללת לשונו סרוח ופי' המ"כ שתפס לשון טומאה כד"א ויתעללו בה. וכן בב"ר פ' פ"ז בפסוק ותאמר שכבה עמי להלן ופרשת כנפיך כו' אבל זו כו' ע"ש:

7 רש"י ד"ה מואב סיר. דוד כו'. עיין ח"א:

8 רש"י ד"ה מאן נינהו. דמשום הכי בורר הקב"ה כו'. נראה דהיה כתוב בר"ת דמ"ה ור"ל דמכל הכותים עי' בע"י:

« רש"ש על סנהדרין ק״ד ע״ב רש"ש על סנהדרין ק״ה ע״ב »